מה עושים כשאין תקציב גבוה במיוחד ?

מפיק מוזיקלי או מעבד מוזיקלי מנוסה ידע להגיע לתוצאות משכנעות ומרגשות גם בהפקות דלות תקציב (כשאין תזמורת ואין רביעיית כנרים), כמובן שהכל תלוי במידת שליטתו ומיומנותו בתכנותי המידי של כלי ה-VST, כלים וירטואליים ממוחשבים, שברשותו (ורצוי שאלה יהיו מהאיכות הטובה ביותר). מעבר לכך, מפיק מוזיקלי השולט במספר כלי נגינה כמו פסנתר, גיטרות, בס, תופים, כלי נשיפה וכו' יוכל להציג תוצאות נהדרות במינימום הוצאה, תוך חיסכון העלויות והתשלומים לנגנים. בגמר עבודת ההלחנה וההפקה המוסיקלית, כל הקטעים עוברים חזרה להפקה. משלב זה ואילך, ולאחר שעריכת הסרט נסתיימה, מתחיל תהליך אחר ונפרד הקרוי "פוסט פרודקשיין" אשר אמור לאחד את הויז'ואל, קטעי הדיבור והאפקטים השונים של החלל המצולם בכל סצנה וסצנה יחד עם הקטעים המוזיקליים שהולחנו.

הפקה מוזיקלית לאמנים

לאחר שקיבלנו החלטה לגבי הצבע והטעמים שההפקה המוזיקלית הולכת להתהדר בהם, נחשוב על ההרמוניות (ליווי) והמהלכים ההרמוניים שילוו את המלודיה (המנגינה המושרת) וזאת כבר בנגינה על הגיטרה או הפסנתר בלבד. מה זה מהלך הרמוני מוקפד ? התשובה לכך היא המהלך ההרמוני שישרת את השיר בכך שיסייע בהעצמת המסר, הנמצא בבסיסו של השיר וזאת ע"י יצירת אווירה מתאימה. כוחן של הרמוניות הנו ביכולתן ליצור אווירה. כבר בשיעורי תיאוריה בסיסיים לומדים מרווחים ומדהים להיווכח עד כמה שני צלילים ויותר יכולים לייצר בנו האנשים (מוזיקאים ולא מוזיקאים) תחושות ואווירות שונות, הנפרדות לגמרי זו מזו. הכרה טובה עם הרמוניות וכן חוש מוסיקלי ערני ומפותח, העוזר לבצע מעברים נכונים מהרמוניה אחת לאחרת בתוך חלק מסוים בשיר או מחלק אחד לחלק אחר (נקודה מכרעת בחשיבותה), הינם חלק בלתי נפרד מהפקה מוזיקלית ומעבודתו של מעבד מוזיקלי.

הגשת שירה ומספר טיפים חיוניים

 הפקת ג'ינגלים ומוזיקה לפרסומות

התחום של הפקת ג'ינגלים וכן הלחנה והפקה מוזיקלית של מוזיקה לפרסומות מצריך יותר מכל, מיקוד. במה להתמקד ? התשובה פשוטה, במסר הפרסומי, אותו מסר אשר יביא את הצופה או המאזין להתנהגות אותה מבקשת הפרסומת לעודד (ברוב המקרים רכישה של מוצר או שירות מסוים, אך לא רק. לעתים נרצה לחנך לערכים, כמו למשל: נהיגה בטוחה והימנעות מסמים). אבל למה באמת צריך מוזיקה לפרסומות ? התשובה לכך טמונה ביכולותיה המופלאות של המוזיקה לפלוש אל מעבר לקווי השיפוט והביקורת של המוח האנושי ולעורר תחושות רגשיות אצל הצופה או המאזין, אף מבלי שהוא יוכל להיות מודע לכך שמצב רוחו נשתנה כתוצאה מהאזנה קלה למנגינה שבבסיס הג'ינגל. זו בדיוק הסיבה שמוזיקה משמשת להעצמת מסרים המצויים בבסיסן של יצירות אמנות אחרות כמו סרט או מחזה, שכן היא עוזרת להכניס את הצופה "רגשית" לתוך האירועים המתחוללים מלפניו. מה יש בה במוזיקה שהופכת את האדם לפחות שיפוטי ויותר צייתן למסר הפרסומי ? ובמילים אחרות: למה אנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם מזמזמים (או שומעים בראש) שיר או פזמון פרסומי אשר ממשיך לרוץ שוב ושוב במוחנו, מבלי שנוכל באמת להשליט סדר ולהחליט על הפסקתו ? שאלה טובה ולא בטוח שנדע לענות עליה, אבל מה שכן בטוח הוא שהמוזיקה הנה כלי בעל ערך חשוב ממדרגה ראשונה אשר יכול לשרת נהדר כל מפרסם, בבואו אל ציבור לקוחותיו ואל לקוחות פוטנציאליים עם מסר שיווקי חדש שברצונו להטמיע.

ומה תפקידו של המלחין בהקשר הזה ? להלחין מוזיקה קליטה ומותאמת לקהל היעד אליו פונה הפרסומת. רגע אחד, אמרנו שני דברים חשובים ביותר; הראשון, קליט והשני, מותאם ! למה קליט ? כי מה שקליט זוכרים ומה שזוכרים בסופו של דבר גם מפנימים. כבר לפני עשרים וחמש שנים ידעו את זה במערכת "זהו-זה" (תוכנית הבידור הישראלית בהפקת הטלוויזיה החינוכית). מדי שבוע, במסגרת התוכנית, הופנתה שאלה לקהל הצופים כאשר הפותרים נכונה (אשר נדרשו לטלפן למערכת התוכנית ולהשמיע את התשובה) קיבלו את הפרס הקבוע, חולצה ותקליט. עד היום רבים זוכרים שיש להתקשר לטלפון 426144 כדי לזכות בפרס. בזמנו, כל אחד ידע לשלוף בע"פ את מספר הטלפון של זהו-זה וכל זאת בזכות הלחן שהוצמד לספרות על ידי מנחי התוכנית ! במקום לזכור את זה, פשוט שרו את זה – מה שהביא לכך שרצף הספרות ייזכר ביתר קלות בידי ציבור גדול ורחב מאוד של אנשים, צופי התוכנית. למה מותאם ? כאן טמון חלק מהסוד של חכמת השימוש במוזיקה לפרסומות. ממש כפי שיש פריטי לבוש המשויכים לתקופה מסוימת, לציבור מסוים ואפילו למקום גיאוגרפי כלשהו, באותו אופן ישנם סגנונות מוזיקליים אשר נצרכים יותר בקרב אוכלוסייה מסוימת ומזוהים עם תקופות שונות ולעתים אף עם מקומות גיאוגרפיים שונים בעולם. למשל, רוב הסיכויים שבקרב מאזיני מוזיקה קלאסית נמצא יותר מאזינים שגילם נמצא בטווח של 30 ומעלה ולעומת זאת בקרב מאזיני טראנס והאוס (סוגים של מוזיקה אלקטרונית) נמצא יותר ויותר מאזינים מקרב שכבת הגיל של 30 ומטה. איך אנחנו יכולים להשתמש בזה ? די פשוט. אם נרצה לפנות לחתך גילאים מסוים הרי שנלחין, בהתאמה, מוזיקה בסגנון לו קהל היעד בד"כ מאזין. באופן זה נקל על קהל היעד להתחבר למסר השיווקי המצוי בבסיס הפרסומת שכן המוזיקה שבפרסומת (שלה תפקיד רגשי) "מדברת" ישירות אליו. אם למשל הפרסומת עוסקת בשיווק מוצרי מזון אסיאתיים המיובאים ארצה מסין ייתכן שנרצה לשלב מוזיקה בסגנון מוזיקה סינית. זאת על מנת לחזק אצל הצופה את ההרגשה כי מדובר במוצר סיני אוטנטי וכן כדי להבטיח את החוויה הרגשית הטובה הנלווית לצריכתו של מוצר אוטנטי שכזה. כל התהליכים האלה הינם הסמויים מן העין ואולם בסופו של דבר יהיו אלה שיעודדו את הצופה לנקוט בפעולה ולרכוש את המוצרים מן היבואן.

אמרנו את זה קודם אבל עכשיו נחזור על כך ביתר שאת: המוזיקה שבבסיס תשדיר פרסומת טלוויזיה או ג'ינגל רדיו, באשר היא, פונה לרובד הרגשי אצל קהל היעד. כבר הוכח בעבר כי הקונה אינו עובד רק על פי השכל והרציונל ולמעשה, במקרים רבים, אף ייתכן כי ירכוש מוצר או שירות אשר אין לו צורך בהם (לעתים אף ירכוש כאלה אשר יקרים יותר ואיכותיים פחות ממוצרים או שירותים אחרים הקיימים בשוק) – כל זאת משום ההבטחה שבאה עם המוצר. הבטחה למה ? הבטחה לחוויה הרגשית שנלווית לצריכתו של המוצר. מה אתם מרגישים כשאתם לוגמים קוקה-קולה ? האם אתם חשים, באחת, בתחושה של צעירות ורעננות ? זו בדיוק ההבטחה מאחורי המוצר (למי מכם שמתעניין בתחום של פרסום ומיתוג באופן כללי, נשמח להמליץ על "המדריך לבוני מותגים" של ד"ר דן הרמן, הוצאת צ'ריקובר). המוזיקה בפרסום מהווה כלי חיוני וחשוב מאין כמוהו ביצירתה וגיבושה של אותה הבטחה לחוויה הרגשית הנלווית לצריכתו של המוצר. למה כלי חיוני ? משום שהיא יודעת לעקוף מנגנונים טבעיים של שיפוטיות, הגיון והפעלת ביקורת ומאופיינת ביכולת לפנות ישירות לרובד הרגשי וללב ליבו של הצרכן.

איך הדברים מתבצעים בפועל ? מתקבלת דרישה מצד משרד פרסום או חברת מיתוג או ישירות מן המפרסם. במקרה הראשון ייתכן מאוד שיוגש דף BRIEF אשר יחשוף בפנינו פרטים אודות המוצר וקמפיין הפרסום. חשוב להדגיש כי כל ההחלטות האמנותיות מתקבלות על בסיס החלטות מושכלות "גבוהות" יותר הלוקחות בחשבון (במסגרת שיקול דעת רחב) את המוצר, קהל היעד, את ההתנהגות אותה רוצים לעודד ועוד – הכל במטרה להעצים את המסר שבבסיס הפרסומת וכן ליצור את הרובד הרגשי הראוי, שיסייע בהפנמתה של הפרסומת והטמעתה של ההבטחה הנלווית לצריכתו של המוצר. לא מן הנמנע שתוגשנה מס' סקיצות במהלך העבודה ואולם חשוב מאוד לדעת מראש לאן פנינו מועדות ולא לנסות לירות באפלה ולבזבז זמן אולפן יקר ( גם אם משלמים לנו על זה :) ). כן חשוב להדגיש את הצורך בשיתוף הפעולה הצמוד של המלחין (והמפיק המוסיקלי) עם מנהל הקריאטיב, הקופירייטר, מנהלת ההפקה, הלקוח המפרסם ועוד כהנה וכהנה בעלי מאה ודעה.

 

מוזיקה לתיאטרון 

 

הלחנת מוזיקה לתיאטרון הינה מלאכה המקפלת בתוכה מס' אתגרים ואולם מדובר בעשייה אומנותית ממדרגה ראשונה, שיש בצידה סיפוק רב. כמו בתחום של הלחנה לסרטים גם בתחום של הלחנת מוזיקה לתיאטרון לעתים לא מסתפקים במוזיקה כאמצעי ליווי בלבד למה שמתחולל על הבמה. גם כאן אפשרי בהחלט שהליווי המוסיקלי יהווה שחקן נוסף במחזה אשר, לא פחות מהשחקנים האחרים, יעזור לקדם את העלילה ולפתח אותה. במחזות זמר נודעת למוזיקה חשיבות יתרה שכן רוב המחזה למעשה מושר בידי השחקנים אפילו כשהמדובר בחילופי דברים שבין השחקנים ולאו דווקא שירים של ממש. בהצגות אימפרוליין, היכן שהכל מאולתר בזמן אמת, למוזיקה תפקיד מכריע הואיל ופעמים רבות תהא מי שתנתב את השחקנים למצב רגשי מסוים וע"י כך תשפיע על התפתחות העלילה כולה. במקרה אחרון זה רצוי להדגיש כי בצידן של הזכויות והפריבילגיות (מעצם כובד משקלה של המוזיקה בתוך מחזה אימפרו ויכולתה להשפיע על העלילה) קיימות גם חובות אשר דורשות תשומת לב, קשב רב וערנות עילאית מצד הנגן המלווה למה שקורה על הבמה בכל רגע ורגע נתון, תגובה מהירה לשינויים הפתאומיים וכן קולגיאליות בנקיטת היוזמה ( כן כן :) ). חשוב לקחת יוזמה במחזה האימפרו (נקיטת היוזמה למעשה אף מהווה דרישה מכל נגן אימפרו מקצועי) ואולם חשוב ביותר לעשות את זה באופן חברי ומתוך כבוד ורגישות לשחקנים האחרים שעל הבמה. קורה גם שמחזה קלאסי מתחדש והופך להיות מוגש בלבוש מודרני. במצבים כאלה למוזיקה בהחלט תפקיד חשוב בעיצוב וגיבוש אופן ההגשה המודרני של המחזה.

 

אם ננסה להגדיר את מהות תפקידה של המוזיקה בתאטרון הרי שאפשר לאמר כי תפקידה מתמצה במתן סיוע למחזה (לטקסט, למסרים שבו ולפועלם של השחקנים על הבמה) לחדור פנימה אל לבו של הקהל. איך עושים את זה ? במס' דרכים, קודם כל ע"י יצירת אווירה כללית מתאימה, המשלבת מוטיב אחד או שניים החוזרים על עצמם במהלך המחזה, למן ההתחלה ועד לסוף. פעמים רבות תולחן מוסיקה ברוח התקופה שבה אירועי המחזה לוקחים חלק. דבר זה יעזור לחזק אצל הצופה את תחושת האוטנטיות של מה שקורה על הבמה ויסייע לו להתחבר רגשית. מכאן אפשר לדבר על הלחנה של מוטיבים שונים המותאמים לכל סצנה וסצנה והעוזרים לחבר את הקהל לאווירה של התמונה הספציפית בה פועלות הדמויות. תפקיד נוסף יהיה ביצירתם של מוטיבים מוסיקליים באשר לכל דמות ודמות בתוך המחזה. בדרך אחרונה זו אנחנו מסייעים לקהל לחוות את הדמות באופן מלא ושלם יותר, הן במראה שלה, באופן התנהגותה אך גם בביטוי המוזיקלי שלה. למעשה, ככל שהקהל חווה יותר צבעים וגוונים של הדמות, הרי שבאופן זה יוכל לקבל אותה ולהאמין לאוטנטיות שלה כדמות. תפקיד חשוב נוסף, בליווי המוסיקלי של מחזה, הנו יצירת מרחב מוסיקלי המקנה אוויר לנשימה שבין סצנה לסצנה ומהווה דבק המחבר את שתי הסצנות, אחת לשניה. בעבר, במחוזותיה של יוון העתיקה, תפקיד זה ניתן למקהלה. קהל, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לשאת סצנה אחר סצנה, קופנליקט אחר קונפליקט, ללא רגע של ונטילציה ושחרור מתחים. בדיוק בשל כך מאפשרת המוזיקה את פסק הזמן לקהל לקחת אוויר, מה שאף מסייע בחיבור הסצנות, האחת אל השנייה, והפיכתן לכדי סיפור אחיד ומגובש.

 

אופן השמעתה של מוזיקה במחזה יכול להתבצע בשתי דרכים עיקריות; האחת, ע"י נגנים היושבים בצדי הבמה או מאחוריה (או מתחתיה...!) ואשר מלוויםLIVE  את ההצגה. האחרת, ע"י פנייה למלחין ולמפיק מוסיקלי (לעתים מדובר באותו אדם) אשר יצרו יחד פס-קול שילווה את ההצגה ויופעל מעמדת הבקרה. שתי הדרכים כשרות ולגיטימיות. למעשה, ישנה אפילו דרך המשלבת את השתיים ! כיום, פעמים רבות מזמינים מס' נגנים מצומצם ונותנים להם לנגן על גבי פס-קול שהוכן מראש. במצב כזה יכול גם להיות שנגן ה - CD בעמדת הבקרה יוחלף במחשב נייד שבו פתוחה תוכנת הקלטה והפקה (כגון: PROTOOLS, NUENDO/CUBASE, LOGIC) ועליה הערוצים השונים, המוקלטים מראש. דרך זו מאפשרת לנו לשלוט בערוצי המחשב המנגנים, כך שבמידה והגיטריסט מחר לא יכול להגיע....תמיד אפשר לפתוח את ערוץ הגיטרה המוקלט מראש ולתת למחשב לנגן אותו בזמן אמת. עוד יתרון גדול בשיטה זו הוא היכולת להציע פס קול מלא ועשיר מחד ומאידך, לשמור על צביון של הצגה המלווה LIVE (אין כמו נגנים על הבמה).

 

תהליך העבודה על מוזיקה לתיאטרון מחייב תשומת לב רבה לויז'ן האומנותי של הבמאי וגם המחזאי. אין ספק שהמלחין צריך לקרוא את המחזה לפני תחילת העבודה ולגבש בשיתוף פעולה עם הבמאי, את הכיוון המוסיקלי המתאים. על המלחין לקבל מידע רב בדבר התקופה, הסיפור, הקונפליקט, ההגשה, השחקנים, התפאורה – הכל חייב להיות מותאם לתמונה הכללית אשר נמצאת במוחו של הבמאי ולשרת את המכלול האומנותי שהוא מבקש ליצור. במידה והשחקנים הם שחקנים – זמרים הרי שייתכן הצורך לעבוד איתם במישור המוסיקלי לפני כניסה להקלטות.

 

כאמור, ההלחנה לתיאטרון טומנת בחובה אתגרים רבים ואולם ההנאה והסיפוק הרב שבעשייתה הופכים אותה לאחת מאומנויות המוסיקה הנחשקות ביותר.  

 

 

 מקור הקלטה - כמה באמת חשוב ?

ובכן חשוב מאוד !

למעשה זהו אחד הנושאים החשובים שאין להקל בהם ראש. ערוצים שהוקלטו כמו שצריך הם הבסיס לכל רצועת האזנה באשר היא. זה נכון שאפשר לחולל פלאים בתהליך המיקס, במיוחד בימינו, לאור המהפיכה הטכנולוגית וכניסתו של המחשב ותוספי תוכנה (פלאגינים) איכותיים ביותר לתהליך ההפקה המוזיקלית. עם זאת, רצוי להבין שערוצים שהוקלטו נכון הם תנאי הכרחי לתוצאה סופית מרשימה ואיכותית. הקלטה "נכונה" היא הקלטה שבה מושא ההקלטה נשמע חזק, בריא וברור ללא עיוותים וללא רחשי רקע, אך לא רק! הקלטה "נכונה" בין היתר היא גם הקלטה שבה כל כלי נגינה (גם שירה וקולות רקע) יוכלו "לשבת" בתחום התדרים הטבעי שלהם וזאת עוד לפני הנגיעה הראשונה באיקולייזר !

נקודה למחשבה

ה"סאונד" של כל יצירה מתחיל לפני ההקלטה, כבר בחשיבה על איזה כלים יקחו חלק ואיזה תפקיד יבצע כל כלי. למעשה, יש קשר חזק מאוד בין עיבוד מוסיקלי ל - סאונד הכללי בסופו של דבר. ישנה חשיבות מכרעת לכך שכלי נגינה שונים לא יתנגשו זה בזה, מבחינת התפקידים המנוגנים. עיבוד מוזיקלי נכון והקפדה על התפקידים המנוגנים תקל באופן משמעותי על תהליך המיקס והתוצאות תהיינה טובות יותר. תמיד רצוי להסתייע באיש מקצוע, מפיק מוזיקלי או מעבד מוזיקלי, רציני ובעל ניסיון שיכול להוות יד מקצועית מכוונת בכל הקשור לתפקידים המנוגנים.

 

 האם להשתמש בציוד מנורתי או טרנזיסטורי ?

תלוי לאיזה צליל או "סאונד" אנו שואפים להגיע.

אם אנו מנסים להגיע לסאונד חם ועגול, המאופיין בד"כ עם ציוד מנורתי אז עדיף שנשתמש בו והכי טוב שנעשה זאת כבר במהלך ההקלטה עצמה, שכן המנורה "יודעת" להעשיר מקור אודיו ישיר באופן טוב יותר מאשר מקור אודיו המגיע מתוך המחשב (לאחר המרה של D/A).

נקודות למחשבה

א. ישנה גישה הגורסת כי כשאתה מקליט, דאג להגיע לסאונד שאתה שואף אליו כבר בהקלטה. אל תסתמך על כך שאחר כך, במיקס, יהיה בסדר. למה הכוונה? אם אתה מחפש אפקט מסויים לגיטרה, תקליט יחד אתו, באופן זה תשאיר כמה שפחות מקום לפרשנויות במיקס.

ב. ישנם מכשירים רבים, נטולי מנורות, ובתוכם טרנספורמרים (שנאים) איכותיים. גם אלה מאופיינים במרקם חם ועגול, למשל פראמפים וקומפרסורים מבית היוצר של NEVE. המנורות עוזרות לקבל צבע מסויים ולכן נשתמש בהן כאשר נחפש את הצבע המסויים הזה - הכל תלוי הפקה, הערוץ המוקלט, התפקיד המנוגן וכו'. לעתים, מנורות יכולות לסייע אחרי מיקס כאשר רוצים "לצבוע" את כל הערוצים יחד לכדי שכבה אחידה אחת. גם הפעם, לעתים ה"דבק" או ה - "צבע" המשותף יושג באמצעים אחרים, כמו הקלטה לסליל או שימוש ב- BUS COMPRESSOR מכאן שמנורות טובות לשימוש בדיוק בזמן שאנו צריכים את הסאונד האופייני להן.

 

 סיכום אנלוגי או דיגיטלי ? 

סיכום אנלוגי !!!

בתנאי שכולל שימוש בממירים איכותיים וכן מיקסר סיכום איכותי, סיכום אנלוגי עולה בהרבה באיכותו על סיכום בתוך המחשב. סיכום אנלוגי נכון יבטיח קובץ סטיריאופוני מפורט יותר. מעבר לכך, יש יתרון לכך שהסאונד עובר דרך רכיבי חשמל שונים, אשר מעשירים את הצליל באופן חיובי ומחמיאים מאוד לתוצאה הסופית.

נקודה למחשבה

ישנם מכשירי סיכום המשלבים בתוכם מעגל מנורתי (מעבר לשאר רכיבי חשמל כמו טרנספורמרים, טרנזיסטורים וכו'). משום שטיבן של מנורות "לצבוע" את הצליל, לעתים נעדיף לבטל את המעגל המנורתי. אם אנחנו מחפשים חום ועומק וכן את הצבע המנורתי הרי שסיכום המשלב מעגל מנורתי (איכותי) הוא בהחלט דבר מבורך שכן הוא מעניק צבע ו"חום" לסאונד אך עדיין משאיר את המיקס מפורט.

 

 טייפ סלילים או מחשב ?

תלוי :)

פעם לא היו הרבה ברירות אך לאחר כניסתו של המחשב לאולפן ההקלטות קיבלנו לידינו את אפשרות הבחירה! יתרונות וחסרונות קיימים במחשב ובטייפ הסלילים אבל היופי בתקופתנו מתבטא בכך שאנו יכולים לרתום אל ההפקה המוזיקלית את שני הענקים האלה ועל ידי כך לצאת נשכרים מכל העולמות. ובכן, מתי נשתמש באחד ומתי באחר ? הכל תלוי בהפקה ובצבע אליו אנו שואפים להגיע. מנסיוננו, הקלטה אל תוך טייפ סלילים יכולה לעשות נפלאות בערוצי גיטרות חשמליות ואקוסטיות, בסינטים למיניהם וכן בערוצי תופים בעוד שקולות הסולנים מוחמאים בסביבה הדיגיטלית דווקא. כמו שנאמר למעלה, לעתים כשהדבר מתבקש, נשלח את המיקס כולו היישר ממיקסר סיכום אל טייפ הסלילים (שיעבוד במהירות 15 IPS לפחות). זאת על מנת "להדביק" יחד את כל התפקידים במיקס ולצמצמם במעט את הטווח הדינמי כהכנה למאסטרינג.

 

 תדירות הקלטה: 44.1  הקלטה: 44.1, 88.2, 96 או 192 Khz ? 

שאלה מוצדקת אם כי העיסוק המתמשך בה לעתים הופך לבלתי מוצדק.

 

נקצר ונאמר כי עובדתית כיום, רק עשירית מכל החומרים המוגשים למיקס מגיעים ב- 88.2, כאשר הרוב המכריע מוגש ב- 44.1. יתרה מכך, גם אלה המוגשים ב-88.2, ברוב המקרים אם לא בכולם, הערוצים יעברו המרה ל- 44.1, כהכנה לשלב המיקס (מידע זה נבדק ואושר עם כמה מאנשי המיקס הבולטים בארץ). עוד משהו... חשוב לדעת שממיר מתוזמן, ע"י חיבור ל - Word Clock, יעשה עבודה טובה הרבה יותר!

 

נקודה למחשבה

ישנם הגורסים שעבודה בתדירות של 50-60 Khz היא האופטימלית! ראו את דבריו של מר Dan Lavry מחברת Lavry Engineering, חברה ידועה ובעלת שם בתחום של ממירי אנאלוג -דיגיטל.

 

 הכפלת שירה מתי ? 

כשנרצה להעשיר את מקור הצליל ולגרום לו להישמע "מלא" ו"חלק" יותר.

הכפלת כלי נגינה ותפקידי שירה הינה טכניקה ידועה זה זמן רב. גם בתזמורת פילהרמונית יש יותר מכנר אחד, יותר מקונטרבסיסט אחד וכן הלאה. הכפלת תפקיד מעבר להגבר העצמי שהיא יוצרת בטבע (שני כנרים המנגנים בו זמנית, מפיקים עוצמה קולית חזקה יותר מכנר אחד המנגן לבדו) "מחליקה" את התפקיד המבוצע ו -"מעגלת" אותו. שני זמרים, השרים יחד, יישמעו יותר "מדוייקים". הסיבה נעוצה בכך שהמוח שלנו אוהב לחשב ו"לשמוע" ממוצעים. הוא עושה את זה מעצמו גם בהקשרים אחרים (למשל כאשר אנו משתמשים בלימיטר, כך שכל הטווח הדינמי של היצירה מצטמצם. במקרה כזה, הכל נשמע פתאום חזק יותר למרות שלא ממש "נגענו" בכפתור הווליום).

ובכן, מתי נכפיל שירה? כאשר אנו רוצים סאונד שירה מלא ועשיר יותר. אולפן הקלטות בדרך כלל עובד תחת לחץ של זמן. אם בכל זאת נותר מעט זמן, נוכל פשוט להקליט טייק נוסף ואחר כך להחליט מה לעשות אתו. בעבודה עם מקהלות לעתים נשתמש אף בארבעה טייקים או יותר על מנת שהמקהלה תישמע גדולה, עשירה ומדוייקת יותר.

  

 תיקון זיופים - האם אפשרי ?  

אפשרי בהחלט.

אם כי תמיד עדיף להימנע מכך ע"י הקלטת טייק נוסף, טוב יותר. תיקון זיופים הנה פעולה הדורשת מיומנות והתוצאה הסופית תושפע מאוד ממידת מומחיותו של טכנאי האולפן או המפיק המוזיקלי. תיקון זיופים בעשור האחרון הפך כבר לסוג של אופנה ו"סאונד" כאשר מפיקים מוסיקלים השתמשו בפלאגינים לתיקון זיופים כמכשירי אפקטים לכל דבר ועניין. היום זה קצת פאסה... :) והפלאגינים הטובים חוזרים לעשות את מה שנועדו לו מלכתחילה, תיקון זיופים.