לאחר שקיבלנו החלטה לגבי הצבע והטעמים שההפקה המוזיקלית הולכת להתהדר בהם, נחשוב על ההרמוניות (ליווי) והמהלכים ההרמוניים שילוו את המלודיה (המנגינה המושרת) וזאת כבר בנגינה על הגיטרה או הפסנתר בלבד. מה זה מהלך הרמוני מוקפד ? התשובה לכך היא המהלך ההרמוני שישרת את השיר בכך שיסייע בהעצמת המסר, הנמצא בבסיסו של השיר וזאת ע"י יצירת אווירה מתאימה. כוחן של הרמוניות הנו ביכולתן ליצור אווירה. כבר בשיעורי תיאוריה בסיסיים לומדים מרווחים ומדהים להיווכח עד כמה שני צלילים ויותר יכולים לייצר בנו האנשים (מוזיקאים ולא מוזיקאים) תחושות שונות מאוד זו מזו. הכרה טובה עם הרמוניות וכן חוש מוסיקלי ערני ומפותח, העוזר לבצע מעברים נכונים מהרמוניה אחת לאחרת בתוך חלק מסוים בשיר או מחלק אחד לחלק אחר (נקודה מכרעת בחשיבותה), הינם חלק בלתי נפרד מהפקה מוזיקלית ומעבודתו של מעבד מוזיקלי.
למעשה זהו אחד הנושאים החשובים שאין להקל בהם ראש. ערוצים שהוקלטו כמו שצריך הם הבסיס לכל רצועת האזנה באשר היא. זה נכון שאפשר לחולל פלאים בתהליך המיקס, במיוחד בימינו, לאור המהפיכה הטכנולוגית וכניסתו של המחשב ותוספי תוכנה (פלאגינים) איכותיים ביותר לתהליך ההפקה המוזיקלית. עם זאת, רצוי להבין שערוצים שהוקלטו נכון הם תנאי הכרחי לתוצאה סופית מרשימה ואיכותית. הקלטה "נכונה" היא הקלטה שבה מושא ההקלטה נשמע חזק, בריא וברור ללא עיוותים וללא רחשי רקע, אך לא רק! הקלטה "נכונה" בין היתר היא גם הקלטה שבה כל כלי נגינה (גם שירה וקולות רקע) יוכלו "לשבת" בתחום התדרים הטבעי שלהם וזאת עוד לפני הנגיעה הראשונה באיקולייזר !
נקודה למחשבה
ה"סאונד" של כל יצירה מתחיל לפני ההקלטה, כבר בחשיבה על איזה כלים יקחו חלק ואיזה תפקיד יבצע כל כלי. למעשה, יש קשר חזק מאוד בין עיבוד מוסיקלי לסאונד הכללי בסופו של דבר. במילים פשוטות (אולי תופתעו): המיקס מתחיל בעיבוד! ישנה חשיבות מכרעת לכך שכלי נגינה שונים לא יתנגשו זה בזה, מבחינת התפקידים המנוגנים. עיבוד מוזיקלי נכון והקפדה על התפקידים המנוגנים תקל באופן משמעותי על תהליך המיקס והתוצאות תהיינה טובות יותר. תמיד רצוי להסתייע באיש מקצוע, מפיק מוזיקלי או מעבד מוזיקלי, רציני ובעל ניסיון שיכול להוות יד מקצועית מכוונת בכל הקשור לתפקידים המנוגנים.
אם אנו מנסים להגיע לסאונד חם ועגול, המאופיין בד"כ עם ציוד מנורתי אז עדיף שנשתמש בו והכי טוב שנעשה זאת כבר במהלך ההקלטה עצמה. הגישה של we'll fix it in the mix כבר פאסה. היום אין זמן.... מלא אומנים, מלא שירים... תגיעו כמה שיותר מהר לסאונד שלכם וצאו לדרך. אם אתם מחפשים אפקט מסויים לגיטרה, תקליטו אתו ותשאירו כמה שפחות מקום לפרשנויות במיקס.
אגב, יש גם מכשירים טרנזיסטוריים נפלאים שמעוצבים עם שנאי אודיו (טרנספורמרים) שבהחלט יודעים לתת חמימות. שנאי אודיו הוא בעצם הרכיב שהחליף את המנורה / השפופרת הישנה. אחת החברות המפורסמת ביותר היא חברת NEVE שהקומפרסורים, הפרימפים והאיקיו שלה הם נטולי מנורות אבל מאופיינים במרקם חם ועגול
.
נקודה למחשבה
לעתים, מנורות יכולות לסייע אחרי מיקס כאשר רוצים "לצבוע" את כל הערוצים יחד לכדי שכבה אחידה אחת. גם הפעם, לעתים ה"דבק" או ה"צבע" המשותף יושג באמצעים אחרים, כמו הקלטה לסליל או שימוש ב- BUS COMPRESSOR מכאן שמנורות טובות לשימוש בדיוק בזמן שאנו צריכים את הסאונד האופייני להן, אפילו בשלב הסופי והאחרון שנקרא מאסטרינג.
בתנאי שכולל שימוש בממירים איכותיים וכן מיקסר סיכום איכותי, סיכום אנלוגי עולה בהרבה באיכותו על סיכום בתוך המחשב. סיכום אנלוגי נכון יבטיח קובץ סטיריאופוני מפורט יותר. מעבר לכך, יש יתרון לכך שהסאונד עובר דרך רכיבי חשמל שונים, אשר מעשירים את הצליל באופן חיובי ומחמיאים מאוד לתוצאה הסופית.
נקודה למחשבה
ישנם מכשירי סיכום המשלבים בתוכם מעגל מנורתי (מעבר לשאר רכיבי חשמל כמו טרנספורמרים, טרנזיסטורים וכו'). משום שטיבן של מנורות "לצבוע" את הצליל, לעתים נעדיף לבטל את המעגל המנורתי. אם אנחנו מחפשים חום ועומק וכן את הצבע המנורתי הרי שסיכום המשלב מעגל מנורתי (איכותי) הוא בהחלט דבר מבורך שכן הוא מעניק צבע ו"חום" לסאונד אך עדיין משאיר את המיקס מפורט.
פעם לא היו הרבה ברירות אך לאחר כניסתו של המחשב לאולפן ההקלטות קיבלנו לידינו את אפשרות הבחירה! יתרונות וחסרונות קיימים במחשב ובטייפ הסלילים אבל היופי בתקופתנו מתבטא בכך שאנו יכולים לרתום אל ההפקה המוזיקלית את שני הענקים האלה ועל ידי כך לצאת נשכרים מכל העולמות. ובכן, מתי נשתמש באחד ומתי באחר? הכל תלוי בהפקה ובצבע אליו אנו שואפים להגיע. מנסיוננו, הקלטה אל תוך טייפ סלילים יכולה לעשות נפלאות בערוצי גיטרות חשמליות ואקוסטיות, בסינטים למיניהם וכן בערוצי תופים בעוד שקולות הסולנים מוחמאים בסביבה הדיגיטלית דווקא. כמו שנאמר למעלה, לעתים כשהדבר מתבקש, נשלח את המיקס כולו היישר ממיקסר הסיכום אל טייפ הסלילים (שיעבוד במהירות 15 IPS לפחות). זאת על מנת "להדביק" יחד את כל התפקידים במיקס ולצמצמם במעט את הטווח הדינמי כהכנה למאסטרינג.
נקצר ונאמר כי עובדתית כיום, רק עשירית מכל החומרים המוגשים למיקס מגיעים ב- 88.2, כאשר הרוב המכריע מוגש ב- 44.1. יתרה מכך, גם אלה המוגשים ב-88.2, ברוב המקרים אם לא בכולם, הערוצים יעברו המרה ל- 44.1, כהכנה לשלב המיקס. עוד משהו... חשוב לדעת שממיר מתוזמן, ע"י חיבור ל - Word Clock, יעשה עבודה טובה הרבה יותר!
הכפלת כלי נגינה ותפקידי שירה הינה טכניקה ידועה זה זמן רב. גם בתזמורת פילהרמונית יש יותר מכנר אחד, יותר מקונטרבסיסט אחד וכן הלאה. הכפלת תפקיד מעבר להגבר העצמי שהיא יוצרת בטבע (שני כנרים המנגנים בו זמנית, מפיקים עוצמה קולית חזקה יותר מכנר אחד המנגן לבדו) "מחליקה" את התפקיד המבוצע ו"מעגלת" אותו. שני זמרים, השרים יחד, יישמעו יותר "מדוייקים". הסיבה נעוצה בכך שהמוח שלנו אוהב לחשב ו"לשמוע" ממוצעים. הוא עושה את זה מעצמו גם בהקשרים אחרים (למשל כאשר אנו משתמשים בלימיטר, כך שכל הטווח הדינמי של היצירה מצטמצם. במקרה כזה, הכל נשמע פתאום חזק יותר למרות שלא ממש "נגענו" בכפתור הווליום).
ובכן, מתי נכפיל שירה? כאשר אנו רוצים סאונד שירה מלא ועשיר יותר. אולפן הקלטות בדרך כלל עובד תחת לחץ של זמן. אם בכל זאת נותר מעט זמן, נוכל פשוט להקליט טייק נוסף ואחר כך להחליט מה לעשות אתו. בעבודה עם מקהלות לעתים נשתמש אף בארבעה טייקים או יותר על מנת שהמקהלה תישמע גדולה, עשירה ומדוייקת יותר.
ומה לגבי תיקון זיופים ? זה אפשרי בהחלט. אם כי תמיד עדיף להימנע מכך ע"י הקלטת טייק נוסף, טוב יותר. תיקון זיופים הנה פעולה הדורשת מיומנות והתוצאה הסופית תושפע מאוד ממידת מומחיותו של טכנאי האולפן. תיקון זיופים בעשור האחרון הפך כבר לסוג של אופנה ו"סאונד" כאשר מפיקים מוסיקלים השתמשו בפלאגינים לתיקון זיופים כמכשירי אפקטים לכל דבר ועניין. היום זה קצת פאסה... :) והפלאגינים הטובים חוזרים לעשות את מה שנועדו לו מלכתחילה, תיקון זיופים.